מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' תמר ואח'

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 31.10.12 ע"ס 19,917 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 21.11.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

יצוין בפתח הדברים כי קיימים שני תיקי בימ"ש קשורים:

תא"מ (שלום ת"א) 39022-01-14: בתיק זה הוגשה ביום 20.1.14 תביעה כספית ע"ס 31,600 ש"ח ע"י הנתבע 1 שבפניי כנגד התובעת שבפני וכנגד מר אילן לוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לנתבע 1 שבפניי באותה תאונה. בתיק זה טרם הוגש כתב הגנה וטרם נקבע מועד דיון. (להלן – "התביעה הקשורה הפתוחה").

ת"ק (קטנות ת"א) 47679-02-12: בתיק זה הוגשה ביום 26.2.12 תביעה כספית ע"ס 31,700 ע"י הנתבע 1 שבפניי כנגד שרה סנוקל וכנגד אילן לוי (ובהמשך הוספה התובעת שבפניי עפ"י בקשתה כנתבעת נוספת) בגין נזקי רכוש שנגרמו לנתבע 1 שבפניי באותה תאונה. בדיון שנערך בתיק הנ"ל ביום 16.7.12 לא התייצבו התובע והנתבעים 1+2 (התייצבה רק נציגת התובעת שבפניי כנתבעת 3 שם) וניתן פס"ד המוחק את התביעה ללא צו להוצאות. יצוין כי הנתבע 1 שבפניי (כתובע שם) הגיש לאחר מתן פסה"ד הנ"ל שתי בקשות במטרה לבטל את פסה"ד ולחדש ההליכים, שלגביהן ניתנו החלטות ראשוניות, אך בשלב כלשהו זנח הנתבע 1 הדבר ובאותו תיק לא מתועדת כל פעילות נוספת ופסה"ד לא בוטל ותיק ביהמ"ש נותר סגור. (להלן – "התביעה הקשורה הסגורה").

ביום 22.1.14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים. בתום הישיבה הוחלט על הגשת סיכומים בכתב, שהוגשו עפ"י ההחלטה.

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – ג'יפ מתוצרת ב.מ.וו מ.ר. 9336771 (להלן – "הג'יפ").

רכב הנתבעים – אופנוע מתוצרת הונדה מ.ר. 7477270 (להלן – "האופנוע").

מקום התרחשות התאונה: רחוב השדות בשכונת נווה גן ברמת השרון.

שעת התרחשות התאונה: שעת צהריים (אור יום).

הצגת המחלוקת בשאלת קיומו של השתק פלוגתא בשאלת האחריות

במסגרת סיכומי התובעת הועלתה טענה של השתק פלוגתא המבוססת על תוצאת התביעה הקשורה הסגורה. מאחר שעד אותו שלב דיוני לא העלתה התובעת טענת השתק פלוגתא ומאחר שהנתבעים בסיכומיהם (שהוגשו סימולטנית עם סיכומי התובעת) לא קיבלו הזדמנות להגיב על הטענה, ביקשתי מהחלטתי מיום 23.1.14 מהתובעת להבהיר מדוע העלתה טענת השתק פלוגתא לראשונה בסיכומיה, ולאחר שהתובעת הגישה הבהרה זו אפשרתי לנתבעים להגיב על הדברים, והם מסרו תגובתם בה ביקשו לדחות על הסף את טענת השתק הפלוגתא משהיא לא הועלתה ולא נדונה בטרם הגשת סיכומי התובעת.

הצגת המחלוקת בשאלת האחריות

הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות התאונה: עפ"י גרסת התובעת, האופנוע נסע ופגע בנסיעתו בג'יפ מאחור בשעה שהג'יפ עמד בעצירה מוחלטת בכניסה לחניון, ואילו עפ"י גרסת הנתבעים, כאשר האופנוע נסע קדימה וישר בכביש, הג'יפ יצא לפתע בנסיעה לאחור (מימינו של האופנוע) מתוך כניסה של חניון וגרם בכך להתנגשות הרכבים.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

הראיות שהציגו הצדדים

כתבי הטענות, על נספחיהם.